זיכרונות ממורה ותיק / שבתאי אבל
מביא אני לכבוד מאורע זה כמה דברי זיכרונות מראשית עבודתי באולפן.
נלקחתי להוראה ללא כל הכנה, להקנות שפה חדשה למבוגרים.
כשבאתי לכיתה – במחזור א', בינואר 1961 – מצאתי בה כ-20 תלמידים מגיל 17 ועד 40.
עולים חדשים מעורים במסורת, וצעירים זרים לה לחלוטין, וכן גם שאינם מבני ברית.
איך לעמוד בפני כיתה כזאת 4 שעות ולא ישתעממו ויפנו עורף לשפה החדשה?
עזרי לימוד לא היו אז בנמצא, לא תמונות ופלקטים, לא רשמקול ושקופיות?
ראיתי לתימהוני שדווקא העולים המבוגרים לא עוסקים בכתיבה והם תופסים כל מילה חדשה "כבכורה בטרם קיץ" ואילו אחת הצעירות החינניות עסקה בשקדנות בכתיבה כל הזמן.
בהפסקה ניגשה אלי וביקשה מחברת חדשה. מרוב פליאה על חריצותה החלטתי להציץ במחברתה, והנה מצאתי על כל דפי המחברת משפט אחד מלווה בציורים: "אני אוהבת אותך נורברט". בצרפתית...
שבתאי – 25/08/1978
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה