השאלה של רפי:
האם יש לקיים בחדר האוכל ארוחה חגיגית בערב יום הכיפורים?
כידוע, שלושת החגים הגדולים – פסח, שבועות וסוכות – מראשיתם הקדמונית מלאים סממני טבע, אדמה, מים, גשם ופרי.
על-כן, זכו בתנועת העבודה ובעיקר בקיבוץ, בחידוש יצירתי, מבורך ומקובל והם מהווים חלק חשוב מתרבות היהודית החופשית שלנו.
לא כן קרה ליום הכיפורים. אין בו טבע ועונות שנה. הוא, כאילו, מקודש רק לתפילות, לסליחות ולצום.
מצב הדברים לגבי יום הכיפורים הוא אחר לגמרי. מבחינתי, חג הכיפורים ספוג בתרבות יהודית עמוקה. למן תפילת " כל נדרי" עם הלחן הנעלה , המפואר והטרגי כאחד, אשר נוצר בוודאי, בימי הביניים בגלל האנוסים ה"עבריינים" ודרך קריאת ספר יונה הנביא ודרך "עשרת הרוגי מלכות" ודרך ה"יזכור" הנורא, ובסוף היום באה תפילת "הנעילה" שהיא חדורת רוח רחמים, פיוס וחסד – כל אלה יחד מהווים חתך עמוק של תרבות יהודית שנוצרה בעיקר "ביום הכיפורים", למען פגיעה לא רק בגוף, אלא בנפש היהודי. כלום יש להסביר כי מלחמת יום הכיפורים פרצה דווקא ביום הכיפורים?
על כן, הייחוד של יום הכיפורים בלוח השנה שלנו, בגלל הדתיות היתרה שבו הוא משגה חמור ואלה שפותחים שולחן ועורכים סעודה בחדר-האוכל בערב יום הכיפורים הם חסרי תרבות.
השאלה של רפי – האם זה פלורליזם יהודי חדש? זה לא פלורליזם, אלא מין רוח ייבסקית מן העבר שהתלבשה עלינו בבלי דעת והבנה. יש בהחלט, יחד עם הבירורים החדשים בענייני כלכלה וחברה, לפתוח גם דיון רוחני מחודש על החגים – ובייחוד על יום הכיפורים.
פורסם בעלון המשק, שבתאי אבל / 20.10.1995
האם יש לקיים בחדר האוכל ארוחה חגיגית בערב יום הכיפורים?
כידוע, שלושת החגים הגדולים – פסח, שבועות וסוכות – מראשיתם הקדמונית מלאים סממני טבע, אדמה, מים, גשם ופרי.
על-כן, זכו בתנועת העבודה ובעיקר בקיבוץ, בחידוש יצירתי, מבורך ומקובל והם מהווים חלק חשוב מתרבות היהודית החופשית שלנו.
לא כן קרה ליום הכיפורים. אין בו טבע ועונות שנה. הוא, כאילו, מקודש רק לתפילות, לסליחות ולצום.
מצב הדברים לגבי יום הכיפורים הוא אחר לגמרי. מבחינתי, חג הכיפורים ספוג בתרבות יהודית עמוקה. למן תפילת " כל נדרי" עם הלחן הנעלה , המפואר והטרגי כאחד, אשר נוצר בוודאי, בימי הביניים בגלל האנוסים ה"עבריינים" ודרך קריאת ספר יונה הנביא ודרך "עשרת הרוגי מלכות" ודרך ה"יזכור" הנורא, ובסוף היום באה תפילת "הנעילה" שהיא חדורת רוח רחמים, פיוס וחסד – כל אלה יחד מהווים חתך עמוק של תרבות יהודית שנוצרה בעיקר "ביום הכיפורים", למען פגיעה לא רק בגוף, אלא בנפש היהודי. כלום יש להסביר כי מלחמת יום הכיפורים פרצה דווקא ביום הכיפורים?
על כן, הייחוד של יום הכיפורים בלוח השנה שלנו, בגלל הדתיות היתרה שבו הוא משגה חמור ואלה שפותחים שולחן ועורכים סעודה בחדר-האוכל בערב יום הכיפורים הם חסרי תרבות.
השאלה של רפי – האם זה פלורליזם יהודי חדש? זה לא פלורליזם, אלא מין רוח ייבסקית מן העבר שהתלבשה עלינו בבלי דעת והבנה. יש בהחלט, יחד עם הבירורים החדשים בענייני כלכלה וחברה, לפתוח גם דיון רוחני מחודש על החגים – ובייחוד על יום הכיפורים.
פורסם בעלון המשק, שבתאי אבל / 20.10.1995
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה